Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 49a

וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וּלְאַחַר הַפֶּרֶק וְלֵית לֵיהּ חֲזָקָה דְּרָבָא

Traduction

And if you wish, say instead that the tanna who taught this ruling was Rabbi Shimon, and the baraita is referring to an examination conducted after the age of majority. And Rabbi Shimon does not accept the presumption of Rava that a girl of this age has already developed signs indicating puberty.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא ר''ש ולאחר הפרק. קאי דקאמר ר''ש תוך הפרק בודקות ולא אתינן למסמך עלייהו לחליצה ולמיאון דהא אפי' משתכחי כלפני הפרק דמי וקטנה היא אבל לאחר הפרק דאי משתכחי סימן נינהו ושרינן לה לא מהימני אלא להחמיר דלית ליה חזקה דרבא:

Tossefoth non traduit

ואיבעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא. ר''ח פוסק דהלכה כרבי שמעון דתוך הפרק כלפני הפרק כדמסקינן שלהי יוצא דופן (לעיל נדה דף מו.) וההוא דאית ליה דתוך הזמן כלאחר זמן איתותב לעיל ומתוך כך פסק נמי דאין הלכה כרבא דאמר חזקה הביאה סימנין דהא ר' שמעון דפסקינן כוותיה לית ליה דרבא ועוד בפרק מי שמת (ב''ב דף קנו.) אמר רב נחמן בודקין לחליצה ולמיאונים ואין נראה דאפילו יהיה הלכה כר' שמעון בהא דתוך הפרק כלפני הפרק אין הלכה כמותו בהא דלית ליה חזקה דרבא דלאו הא בהא תליא ורבא גופיה פסיק לעיל דתוך הזמן כלפני זמן והא דמוקי הש''ס ברייתא כרבי שמעון ולית ליה דרבא אע''ג דאתי שפיר כרבי יהודה וכרבא אין זו ראייה מן הש''ס דמיישב הברייתא בכל ענין ודרב נחמן נמי ליתא מקמי רבא דהוי בתראה ועוד דרבא נמי איכא לאוקומי מילתיה דרב נחמן דאמר בודקין למיאונין היינו תוך הפרק דליכא חזקה אי נמי אחר הפרק ובודקין אם לא ימצאו שערות תמאן דאין חוששין שמא נשרו אלא כשבעל אחר זמן ורבא איירי בשבעל ומעשים בכל יום דסמכינן אבדיקת נשים לאחר הפרק והיינו דלא כר''ש ואפי' בתוך הפרק כלפני הפרק אומר רבי דאין הלכה כרבי שמעון דעל כרחך תוך הזמן ותוך הפרק לאו חדא מילתא הוא דאי חדא מילתא הוא א''כ אמאי איתותבו לעיל רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי דאמרי תוך הזמן כלאחר הזמן כיון דפליגי הכא תנאי ועוד דלעיל קרי ליה זמן והכא קרי ליה פרק ועוד פרק משמע גדלות כמו (יבמות דף סב:) המשיאן סמוך לפרקן ובפרק המוציא יין (שבת דף פ:) בנות ישראל שהגיעו לפרקן ולא הגיעו פירוש הביאו ב' שערות ולא הגיעו לכלל שנים ומפרש רבינו תם דפליגי הכא ביום אחרון של שנת י''ב ויום אחד לנקבה או ביום שנת י''ג ויום אחד לזכר ואותו יום אקרי תוך הפרק דלר' יהודה הוי זמן הבאת שערות מתחלת היום ולרבי שמעון בסופו וקי''ל כרבי יהודה לגבי רבי שמעון בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) והשתא יבם קטן או יבמה קטנה שבאו לחלוץ טוב לכתחלה לבודקם לפני הפרק אם יש להם שערות וכן לאחר הפרק ואם הן אותן שהיו קודם נמתין עד שיביאו שערות אחרות אבל יבם גדול ויבמה גדולה דלא אפשר עוד לברר חולצין שפיר אם יש להם שערות ואין לחוש שמא לפני הפרק באו כדפירשתי לעיל ואם יש ליבמה דדים גדולים אין צריך לבדוק אחר השערות דהא אמרינן לעיל אי אפשר שיבא העליון עד שיבא התחתון:

מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֶפְשָׁר כּוּ' הָא תּוּ לְמָה לִי הָא תָּנָא לֵיהּ רֵישָׁא

Traduction

§ The mishna teaches that according to the Rabbis a young woman who apparently developed the upper sign before the lower sign has reached majority, and therefore if her childless husband died she either performs ḥalitza or enters into levirate marriage with her husband’s brother. This ruling is due to the fact that the Sages said: It is possible for the lower sign of puberty to appear before the upper sign, but it is impossible for the upper sign to appear before the lower sign. The Gemara asks: Why do I need this additional repetition of this point? It was already taught in the first clause that it is impossible for the upper sign to appear without the lower sign having already appeared.

וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִסְתְּמַהּ כְּרַבָּנַן פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים

Traduction

And if you would say that it is repeated because the tanna wants to teach an unattributed mishna in accordance with the opinion of the Rabbis, in order to establish that the halakha follows their opinion in their dispute with Rabbi Meir, that cannot be the case. The Gemara explains why this suggestion is incorrect: This is obvious, as there is a principle that in a dispute between an individual Sage and a majority of other Sages, the halakha is always decided in accordance with the opinion of the majority.

Rachi non traduit

למסתמה כרבנן. דהא מפני שאמרו סתמא היא וקמ''ל סתם משנה כרבנן דאמרי אי אפשר:

מַהוּ דְּתֵימָא מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּקָא מְסַיַּיע לֵיהּ קְרָאֵי קָא מַשְׁמַע לַן וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי כַּיּוֹצֵא בוֹ

Traduction

The Gemara answers: It is necessary for the tanna to state that the halakha is in accordance with the opinion of the Rabbis despite the fact that they are the majority, lest you say that the rationale for the opinion of Rabbi Meir is more reasonable. One might have thought this, as the verses cited above support it: ''Your breasts were fashioned, and your hair was grown,'' and: ''When they from Egypt bruised your breasts for the sprouting forth of your young womanhood.'' Therefore, the mishna teaches us that the halakha is in accordance with the opinion of the Rabbis. And if you wish, say instead that the tanna repeated the claim that the upper sign cannot precede the lower one because he wants to teach a case in the next mishna which is similar to this one, i.e., this summary provides a transition to the halakha brought in the following mishna.

Rachi non traduit

קראי. שדים נכונו בעשות מצרים דדיך:

מַתְנִי' כַּיּוֹצֵא בוֹ כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁהוּא מַכְנִיס מוֹצִיא וְיֵשׁ שֶׁמּוֹצִיא וְאֵינוֹ מַכְנִיס

Traduction

MISHNA: Similar to the order of the appearance of the signs of puberty in a girl, where it is impossible for the upper sign to appear before the lower sign, there is an analogous principle with regard to the mutual dependency of two items: Any earthenware vessel with a hole that enables entry of liquid into the vessel certainly enables exit of liquid through that hole, and it thereby ceases to be a vessel fit for sanctification of the waters mixed with the ashes of the red heifer. And there are holes that enable exit of liquids from the earthenware vessels but do not enable entry of liquids from outside the vessel, and therefore it remains a vessel.

Rachi non traduit

מתני' שהוא מכניס. משקה. כשמניחו על המים יש בו נקב גדול שהמים נכנסין לתוכו:

מוציא. כל שכן אם נותן המים לתוכו יוצא המשקה לחוץ:

ויש. נקב קטן שמוציא ואינו מכניס. ובגמרא מפרש מאי נפקא מינה:

כָּל אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן

Traduction

Likewise, in any limb of the body where there is a nail, there is certainly a bone in it as well. If it is the limb of a corpse, it transmits ritual impurity through contact, movement, and in a tent, even if its size is less than that of an olive-bulk. And there are limbs in which there is a bone but yet there is not a nail in it. That limb does not transmit impurity in a tent if its size is less than that of an olive-bulk.

Rachi non traduit

כל אבר. אצבע יתרה:

שיש בו צפורן יש בו עצם. והוי אבר חשוב ומטמא באהל אפי' אין בה שיעור דקיימא לן האברים אין להם שיעור אפי' פחות מכזית מן המת:

ויש שיש בו עצם כו'. לא הוי אבר אם יתרת היא אבל אינה של יתרת אפי' אין בו צפורן אבר הוא ומטמא:

כָּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס

Traduction

Similarly, any item that becomes ritually impure with impurity of a zav imparted by treading, e.g., a vessel designated for sitting, becomes ritually impure with impurity imparted by a corpse. And there are vessels that become ritually impure with impurity imparted by a corpse but do not become ritually impure with impurity of a zav imparted by treading.

Rachi non traduit

כל המטמא במדרס הזב מטמא במת. כדמפרש בגמרא שאין לך כלי הראוי למושב הזב שאין שם כלי עליו וראוי לקבל כל טומאות. והא דנקט טמא מת משום דומיא דמדרס הוא דאב הטומאה הוא והכי קאמר כל הראוי להיות אב הטומאה במדרס הזב ראוי להיות אב הטומאה אם נגע במת או נטמא באהל המת:

ויש. שהוא כלי גמור לקבל כל טומאות ונעשה אב הטומאה על ידי מת ואינו נעשה אב הטומאה על ידי הזב במדרס כדמפרש בגמרא:

גְּמָ' מַכְנִיס פָּסוּל לְמֵי חַטָּאת וּפָסוּל מִשּׁוּם גִּסְטְרָא מוֹצִיא כָּשֵׁר לְמֵי חַטָּאת וּפָסוּל מִשּׁוּם גִּסְטְרָא

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that any earthenware vessel with a hole that enables entry of liquid into the vessel certainly enables exit of liquid through that hole, whereas there are holes that enable exit of liquids but do not enable entry. The Gemara explains the halakhic significance of this distinction. A vessel that contains a hole that is large enough to enable liquid to enter is no longer considered a vessel and is therefore unfit to contain the water of purification. And it is also disqualified as a shard [gastera] of a vessel. A shard still has some utility and is therefore susceptible to ritual impurity. By contrast, an earthenware vessel that contains a small hole that enables only the exit of liquids is fit for the water of purification, but is disqualified as a shard of a vessel.

Rachi non traduit

גמ' למי חטאת. לקדש בו מי חטאת דרחמנא אמר (במדבר י''ט:י''ז) מים חיים אל כלי והאי לאו כלי הוא:

ופסול משום גסטרא. כלומר כל שכן אם נקבה גסטרא בכונס משקה בטיל לה מתורת גסטרא וטהורה מכל טומאה דהא אפי' כלי שלם מכי נקיב ככונס משקה בטיל ליה:

גסטרא. היינו שברי כלי חרס הראויין למלאכה ועדיין מקבלין טומאה כדתניא בגמרא באלו טרפות (חולין דף נד:) הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן עד לוג ומלוג עד סאה ברביעית כו':

מוציא. דנקב קטן הוא:

כשר למי חטאת. דכלי שלם בנקב קטן כולי האי לא בטיל:

ופסול משום גסטרא. גסטרא שנקבה אפילו כמוציא משקה בטלה לה:

Tossefoth non traduit

כשר למי חטאת. והא דאמרינן (יומא דף ב.) שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה היינו בזמן שמזין על כהן השורפה שהחמירו שם לפי שהקילו לטמאותה לשחטה בטבול יום להוציא מלבן של צדוקים:

אָמַר רַב אַסִּי שׁוֹנִין כְּלֵי חֶרֶס שִׁיעוּרוֹ בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה וְלֹא אָמְרוּ מוֹצִיא מַשְׁקֶה אֶלָּא לְעִנְיַן גִּסְטְרָא בִּלְבַד מַאי טַעְמָא אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הָבֵא גִּסְטְרָא לְגִסְטְרָא

Traduction

Rav Asi says that they teach the following halakha: In the case of an earthenware vessel, its measure of a hole that renders it no longer ritually impure is one that is large enough to enable liquid to enter it. And they said that the measure of a small hole is that which enables the exit of liquids only with regard to a shard. The Gemara inquires: What is the reason for this? Mar Zutra, son of Rav Naḥman, said: It is because people do not say: Bring another shard to seal the leak of a shard; rather, they throw it out immediately. A shard is used as a plate beneath a perforated earthenware vessel. If the shard itself is also perforated and leaks, it is no longer of any use.

Rachi non traduit

שונין. הלכה למשה מסיני:

שיעורו ככונס משקה. פחות של שיעורים המבטלים אותו מהיות כלי. כונס משקה הוא שיעור הראשון שהוא מבטלו מהיות כלי למי חטאת כדאמר במסכת שבת (דף צה:) חמש מדות בכלי חרס לן [ניקב כמוציא משקה טהור מלטמא גסטרא ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת] ניקב ככונס משקה פסול לקדש בו מי חטאת ועדיין כלי הוא לכל שאר דברים ניקב כשורש קטן טהור להכשיר זרעים ועדיין כלי הוא לטומאה שהרי ראוי לקבל בו זיתים ניקב כמוציא זית טהור מטומאה שקבל עד שייחדנו לרמונים ניקב כמוציא רמון טהור מכלום נמצא כונס משקה הוא שיעור הראשון אבל כמוציא משקה לא בטיל:

ולא אמרו מוציא משקה. בטיל אלא לענין גסטרא בלבד אע''פ שאינו מכניס לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא כשניקבה כמוציא משקה שוב אין חס עליה ואינו משתמש בה שאין אומר הבא גסטרא אחרת ונניח תחת גסטרא זו לקבל משקה היוצא אבל בכלי שלם שנקב כמוציא משקה לא בטיל מכלום לפי שהוא חס עליו ואינו שוברו ומשתמש בו ומביא גסטרא ומניח תחתיו לקבל משקה היוצא:

Tossefoth non traduit

אלא לענין גסטרא. פירש ר''ח גסטרא הוא שבר בלשון יון ונראה דאין שבר כלי חרס טמא משום גסטרא אלא א''כ יחדו דהא אפילו שלם כשניקב בכונס משקה טהור עד שייחדנו לאוכלין כ''ש אם נשבר לגמרי דבעו השברים יחוד וא''ת והא דתנן ומייתי לה בפרק אלו טרפות (חולין דף נד:) הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהן שיעורן בכדי סיכת קטן עד לוג ומלוג עד סאה ברביעית כו' כיון דאיירי ע''י יחוד אפילו שבר מכלי גדול יהא שיעורו בכדי סיכת קטן וי''ל דאין דרך לייחד שבר קטן הבא מכלי גדול ובטלה דעתו אצל כל בני אדם ואם תאמר הא דתניא בתוספתא דכלים ס''פ מחט וטבעת ושולי המחצין וקרקעות הכלים אין ממלאים ואין מקדשין בהם שפאן ועשאן כלי מקדשין בהן כו' דברי ר''מ וחכ''א כלי שטהר שעה אחת אין לו טומאה עולמית ואין לומר דכשצריך תקון תו לא נחית ליה טומאה דהתנן במסכת כלים (פ''ה מ''ח) חתכו חוליות פחות מד' טפחים טהור מרחו בטיט מקבל טומאה משיסיקנו לאפות בו סופגנין אלמא מהני בה תיקון ולא מסתברא דאתיא כר''מ ולא כרבנן וי''ל דמה שאין לו טומאה לעולם היינו בשברים הפחותים משיעור המפורש בחולין (דף נה.) ומחמת גריעותם לא מהני תקון בהן אבל הך דתנור מיירי דע''י תקון הוא כבתחלה:

תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד בּוֹדְקִין כְּלִי חֶרֶס לֵידַע אִם נִיקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה אִם לָאו יָבִיא עֲרֵיבָה מְלֵאָה מַיִם וְנוֹתֵן קְדֵרָה לְתוֹכָהּ אִם כְּנָסָהּ בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה

Traduction

§ On the topic of holes in earthenware vessels, the Sages taught in a baraita: How does one test a broken earthenware vessel to know if it was pierced with a hole that enables liquid to enter it or not? One brings a tub filled with water and places the broken pot into it. If the water from the tub enters the pot, it is known that the pot contains a hole that enables liquid to enter. And if the water does not enter the pot, it is known that the vessel contains only a small hole that merely enables the exit of liquids.

Rachi non traduit

אם כנסה. אם נכנס משקה לתוכה:

Tossefoth non traduit

אם כנסה בידוע שהוא ככונס משקה. והא דאמר בפרק כל הבשר (חולין דף קז.) אי בזיע דוולא ככונס משקה מילף לייפי ומטבילין בו הידים דהוו מחוברין לנהר לאו היינו ככונס משקה דהכא דהתם איירי כשהנקב כל כך גדול עד שהמים מקלחין והוי חבור ע''י נצוק לידים דאע''ג דלענין טבילה לא הוי חבור וכונס משקה דהכא שיורד טיף טיף כדאמר בסמוך מיהו אפשר דההוא כונס משקה הוי כדהכא דהתם נמי מייתי האי כונס משקה דהכא דאמר רבא כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין הימנו לידים משמע דשוין ואע''ג דלא הוי נצוק דבדבר מועט הוי חבור לענין טבילת ידים וגם רש''י לא הזכיר שם נצוק ואע''ג דבכולי שמעתין במתניתין ובברייתא לא קאמר כונס משקה אלא בכלי חרס ובסוף המצניע (שבת דף צה:) נמי קאמר ה' מדות בכלי חרס משמע דדווקא בכלי חרס הן כל אותם מדות ולא בכלי עץ מ''מ הא דרבא דאמר בפ' כל הבשר כלי שנקב בכונס משקה אין נוטלין הימנו לידים יש להחמיר בכל הכלים שניקבו ככונס משקה שלא ליטול מהם כיון שלא הזכיר שם כלי חרס אלא קאמר כלי סתם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source